לבד בסטודיו

 

 

 

מאז ומעולם עבדתי בסטודיו לבד, חוויתי את הצלחותיי, את כישלונותיי, את השברים,  הניצחונות והתגליות, לבד. כל החלטה ובחירה בדרך, הייתה תוצאה של חקירה, ניסיונות, בדיקת יכולות והגעה למסקנות. הכל לבד כיוון שהחומר שלי הוא פרי פיתוח שלי, כמעט לא היה עם מי להתייעץ טכנית.

גם כשהייתי צריכה להתמודד עם עבודה ענקית, מקסימום נעזרתי בשירותיו של פועל שערבב לי את החומר. היה נראה, שלא אוכל לסמוך על איש שיעשה את העבודה כמוני, שלא הייתי מוכנה להתמודד עם תוצאה שהיא פחות מהכי טוב שאני יכולה להפיק.

אבל אז, באחד הערבים, בעודי מסיימת יום עבודה על פרויקט עמודי הדיונה עבור לובי צוקי השמורה בעיר ימים, היא הגיעה אליי. זה קרה כשהיא באה לטיפול דיקור בקליניקה שליד הסטודיו שלי,

בערב, כשהאורות דולקים, הסטודיו שלי המואר בלט באפלת הסביבה. היא ראתה פתאום סטודיו עם עבודות פיסול על הקירות, משהו אחר מהמצופה בהאנגר בסביבה חקלאית.

שלום,,, שמעתי מאחורי גבי........

כשהפניתי מבט פגשתי את הגר, עיני תכלת עמוקות מחייכות כמי שהיגיעה זה עתה בדיוק למקום אותו היא מחפשת.......... אני אסיסטנטית של פסלים היא אמרה, אני עובדת עם פסלים על פרויקטים, עוזרת בכל דבר, אוהבת את זה,

זה מה שאני עושה.

אני לעצמי חשבתי, הרי אינני יכולה להתחיל עכשיו ללמד, ושוב עברו המחשבות שאף אחד לא יכול לעשות כמוני,,,.

אבל אז שבוע אחרי, הוזמנתי לטוס לניו יורק, לגור בדירה מדהימה באפר איסט מנהטן, הזדמנות שהייתה מוגבלת ותלוית זמן. לפתע התקצר לי זמן העבודה, הייתי צריכה לסיים את הפרויקט הגדול הזה בתוך שבועיים, כך שאוכל להשאיר את העבודה לייבוש בזמן שאטייל בניו יורק.  לא היססתי לרגע, הרי כשהיקום שולח הזדמנויות צריך לומר להן כן, וכך אני עושה כבר שנים, מאז ששיניתי דיסקט בעניין.

 

כבר באותו יום לקריאתי, התייצבה הגר בסטודיו שלי, הסברתי הראיתי לימדתי תוך חשש, אך מצד שני בטחון שזה עומד להצליח. הגר התגייסה למשימה, היא הייתה  מקסימה, קשובה, הציעה עזרה שעד אז אפילו לא חלמתי לקבל, פתאום זה נראה אפשרי, קל, נעים כל כך, הגר ערבבה חומרים לפי נוסחה, כרעה על ברכיה מעל כרית בדיוק כמוני ויצקה ומרחה את הבטון הניחה רשתות בדיוק כמוני. בזכות עבודתה, ההספק שלי גדל פי שתיים ויותר, כיוון שכל כך קל יותר, ומהר יותר, לעשות דברים בסטודיו עם עוד זוג ידיים. מצאתי את עצמי מכינה כל בוקר לשתינו ארוחת בריאות לצהרים ועושה הפסקות מסודרות מפנקות כאלה שלא כל כך עשיתי כשהייתי עם עצמי.

כשחזרתי מני ויורק הכל היה מוכן להתקנה בלובי, עמדתי בזמנים ואפילו הקדמתי. את עמודי הדיונה הרכיב צוות של קובי מ"בראשית", ועל הגמר עבדתי בשיתוף עם הגר. שני העמודים במגדלי צוקי השמורה של שיכון ובינוי, מתנשאים לגובה של 5:5 מ' ומהווים ביחד עם הדלפק המפותל את התשתית העיצובית בלובי.

החיים בסטודיו השתנו, העבודה הסתיימה בזמן. הפרויקט הבא על הפסנתר לאור עקיבא כבר התחיל בעבודה משותפת, מהנה ופוריה שלי ושל הגר, יחד חקרנו, הבנו, איך ליצור את הפסנתר המורכב והעשוי בהקפדה על  פרטי פרטים. כיכר הפסנתר מוצבת באור עקיבא ברחוב הנשיא, ולאחרונה הפכה לציון דרך לאנשים. שמעתי שבאוטובוס הנהג מציין, אם יעצור או לא יעצור "בפסנתר"...

היום אינני רואה את עצמי עושה פרויקט ללא עזרתה הכל כך נעימה ומופלאה של הגר.

למדתי לשחרר, ולהאמין,,,,,  

 

 

 

 

 

 

Please reload

מכירת ענק בסטודיו שלי

1/4
Please reload

© ILANA AVIV

 

Designed by BestSite

  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon
  • Black Instagram Icon
  • Black Pinterest Icon

אדנים 14 פרדס חנה